להורים שלנו הייתה לרוב עבודה אחת במהלך החיים המקצועיים שלהם. כמובן, הם קיבלו קידום מקצועי או החליפו מעסיקים, אבל העבודה שלהם נשארה אותה עבודה. המחשבה על החלפת קריירה או שינוי מקצועי הרתיעה מאוד את הדור ההוא. כוח העבודה הנוכחי והצעיר יותר חושב אחרת. הוא רוכש השכלה אבל גם רוצה ללמוד כישורים נוספים. אנשים כבר לא מגבילים את עצמם לעבודה לפי התואר שהם למדו. הם מוצאים דרכים להשתמש בכישורים שלהם וליצור עבודות בשביל עצמם. כבר לא נדיר למצוא מישהו בעל תואר בשיווק שיודע לצלם טוב. או אדם שעובד בפיננסים אבל גם בעל בלוג בנושא טיולים. כשמישהו מסוגל ליצור לעצמו עבודה מהכישורים שלו, הוא יכול להוסיף נדבך נוסף לקריירה שלו. זהו מצב של ריבוי תעסוקה – היכולת לעבוד בכמה עבודות שונות בו זמנית. עבודות שונות שלרוב אינן קשורות זו לזו, אבל נוגעות בכמה יכולות של אותו אדם.
מימוש מלא
ריבוי תעסוקה מציע דרך מחשבה חדשה ולא מסורתית בנושא “בניית קריירה”. מדובר בקריירה נזילה – ללכת לאן שהכי מתאים, ולא איך לטפס בסולם הדרגות. קו המחשבה הזה תואם לאופן שבו אנשים רואים את העבודה שלהם. כולנו שמענו את הביטוי “אהוב מה שאתה עושה, עשה מה שאתה אוהב” וריבוי תעסוקה נותן לרוב האנשים את התחושה הזו. עבודה אחת שממריצה את המוח האינטלקטואלי ועבודה אחרת שמספקת את היצר היצירתי.
הרחבת אפשרויות התעסוקה
איך חברות מתמודדות עם הקריירות הנזילות האלו? חברות וארגונים גדולים צריכים להיות גמישים מאוד ביחס כלפי עובדים שיש להם יותר מעבודה אחת. הם צריכים גם להיות גמישים כלפי עובדים שמעוניינים פחות בקידום ובמשכורת ויותר בחופש כמטבע עובר לסוחר. לא מדובר בניסוי חסר בסיס, יש כבר כמה חברות שמעניקות לעובדים שלהם את החופש הזה, אבל הן מעטות. אבל אולי בעתיד יהיו יותר אפשרויות לאותם אנשים שמעוניינים להתנסות בתוך העולם הארגוני. לעת עתה, עדיף לעוסקים בריבוי תעסוקה לעבוד במשרה חלקית. מרחבי עבודה משותפים הם פתרון אידיאלי לעבודה עבור אנשים אלה. לא רק שהם מעניקים לך את החופש לעבוד מתי שתרצה ואיך שתרצה, הם גם מאפשרים לך להיות במקום שבו אתה נחוץ באותו הרגע.