מילים הופכות למעשים

זו קלישאה, אבל האמת היא שלא נוכל לבטא במילים עד כמה תקשורת חשובה לנו. אין זה משנה אם מדובר בתקשורת עם בני זוג, עמיתים לעבודה, בני משפחה, מנהלים או לקוחות, בכל מקרה חשוב ביותר שנשתמש בצורת התקשורת המתאימה עם כל אדם שאנחנו מדברים אתו. למה? כי אנשים לא זוכרים את מה שאנחנו אומרים, אלא את הדרך שבה אנחנו אומרים זאת.

זיכרונות נעימים

ועכשיו אתה חושב לעצמך, “”אם אנשים לא מקשיבים לי, למה לטרוח?””. לאנשים יש שני סוגים של זיכרון: זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך. כל מה שאנחנו שומעים ורואים נכנס למוח שלנו דרך הזיכרון לטווח הקצר, שבו אנחנו שומרים זיכרונות רק לשניות ספורות עד דקה אחת. כשאנחנו מחליטים שהמידע חשוב מספיק כדי להחזיק בו לפרק זמן ממושך יותר, אנחנו מעבירים אותו לזיכרון לטווח הרחוק. תהליך זה דורש המון מאמץ ויש לו קיבולת מוגבלת. לכן כשאתה מדבר עם אנשים ואתה רוצה שהשיחה תהפוך לזיכרון לטווח ארוך, אתה חייב להפגין אכפתיות, לשאת נאומים מרשימים וחשוב מכול: להשתמש בעיקרון KISS ‏(Keep It Short and Simple), כלומר לקצר בדברים ולשמור על הפשטות.

ההשפעה של המרחב הפיזי

אולי אתה חושב שזה לא משנה היכן אתה נמצא, אבל הסביבה חשובה מאוד למצב הרוח של הצד השני בשיחה. כשאתה עובד במשרד, לרוב לכל אחד יש שולחן משלו עם החפצים שלו, וכך הוא מסמן את הטריטוריה שלו. הואיל והמרחב הזה נותן לו תחושת ביטחון, הפלישה אליו עלולה להיתפס בתור חדירה לפרטיות. לכן מעשה שכזה לא יתרום למערכת היחסים עם אותו אדם. מצד שני, ב-Spaces, יצרנו תפיסה שלא מאפשרת דבר שכזה. כשאתה משתף מרחב עבודה משותף אין מושבים קבועים, וסביר להניח שתשב במקום אחר ואפילו במיקום אחר בכל יום. כך תוכל ליהנות מנוף אחר ומאווירה מגוונת בכל יום, דבר שימריץ את המוח ויאפשר לו להיפתח לקליטת מידע.