עבודה עם תרבויות שונות

תרבות היא גורם מרכזי אשר מגדיר את התנאים שבהם אנשים יכולים להביא לידי ביטוי את מירב האנרגיה שלהם בעבודה ואת התנאים שבהם ארגון יכול למנף את האנרגיה הזו באופן היעיל ביותר כדי להגיע לתוצאות המיטביות. הצד ה’רך’ של הפעילות העסקית יכול לעתים לקרובות להסביר את ההבדל בין חברות שמובילות בביצועים לבין אלו שנשארות מאחור. חברות עם ביצועים גבוהים מתאימות את הפעילות העסקית, הארגון, האסטרטגיה, האנשים והתרבות, על מנת להגיע לתאימות וקישוריות מירביות, שיובילו לתוצאות המיטביות.

התמודדות עם שונות

מנהגים של תרבויות שונות, במיוחד אלו שזרים ולא מוכרים לצופה, בדרך כלל נתפסים כ’חריגים’. ולא כל כך קשה להבין מהי הסיבה לכך. רוב האנשים מתייגים כל התנהגות לא מוכרת כמוזרה, ולרוב הם עושים זאת באופן בלתי מודע. כולנוו מתנהגים כך במידה מסוימת, וזוהי תגובה נורמלית לחלוטין כשרואים משהו שאינו סטנדרטי, לפי התפיסות והאמונות שלך. יחד עם זאת, הבעיה מתחילה ברגע שמדרגים את ההיבטים התרבותיים שמבדילים בינינו לפי סולם ערכים מסוים. תרבות אינה עדיפה, או בעלת ערך רב יותר, רק בגלל שהמאפיינים שמגדירים אותה מתאימים לתווית מסוימת. המפתח לגישור על הבדלים וקבלת האחר, מכל הצדדים, טמון בהבנה וקבלה של העובדה שתרבויות אחרות אכן שונות, ושזה בסדר.

הולנדים בהשוואה ליפנים

זוהי דוגמה פשוטה ואולי קצת קלישאית: כאשר עורכים פגישה עם לקוח בינלאומי, לתרבויות שונות ישנן דרכים שונות להתחיל את הפגישה. אם נחשוב על פגישה עם הולנדי טיפוסי, הוא בדרך כלל יתחיל את הפגישה בתלונה לגבי גורם חיצוני, למשל מזג האוויר או התחבורה הציבורית. בנוסף, סביר להניח שהתקשורת איתו תהיה ישירה מאוד. ההולנדי עשוי להיתפס כגס רוח, וייתכן שאפילו תרגיש שהוא תוקף אותך. יחד עם זאת, ההולנדים גם יצפו שתהיה ישיר מאוד איתם.

היפנים הם ההפך הגמור: התרבות שלהם כוללת מידה מועטה מאוד של תקשורת ישירה. כאשר תשאל יפני שאלה סגורה, התשובה שלו תהיה לרוב ‘כן’. זה יקרה גם במצבים שבהם הוא ירצה לענות ב’לא’, או מתכוון ל’אולי’. בתרבות היפנית, רוב האנשים ידעו להבדיל בין התשובות האלה (ואל תשאל איך הם עושים את זה). יחד עם זאת, כאשר מדובר בתקשורת בין אנשים מתרבויות שונות, הדבר עלול לעתים קרובות להוביל לקצר בתקשורת.